באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז
סקירה מאקרו כלכלית
ישראל והעולם
19 באפריל 2026
נקודות מרכזיות
ישראל
- ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח מתמתנות , עם זאת, המדד הגבוה צפוי להתקבל באפריל.
- התחזקות השקל ממתנת (או מוזילה) מחירי מוצרי יבוא. אם תמשך הרגיעה תתכן הפחתת ריבית במאי.
- האפיק הממשלתי – חוסר באוצר מעריכים את מצבע שאגת הארי בעלות צבאית דומה לזו של עם כלביא. משמעות הדבר גמישות פיסקלית. בינתיים הגיוסים שומרים על רמה סבירה ומהווה איתות חיובי לשוק. אפשר לשמור על מח"מ ארוך.
- טווחים קצרים עד בינוניים – ציפיות האינפלציה לשנה ראשונה פחתו ונראה שהשגרה חוזרת לשוק. אנחנו נייטרליים בין האפיקים
- טווחים ארוכים – משקל יתר. ציפיות האינפלציה ל-10 שנים התכווצו והתייצבו ברמת שפל של 2%. ייתרון גדל לאפיק הצמוד, במקטע הארוך.
האפיק הקונצרני – ייתרון למח"מ בינוני-ארוך, על רקע צפי לצמיחה חזקה. ישנה עדיפות לאיגרות קונצרניות איכותיות (תזרים איתן – פחות סיכון מנפיק).
הכלכלה העולמית
- חברי הפד מציגים אי ודאות לגבי המדיניות בעתיד.
- לקראת אישור מינוי יו"ר פד חדש – הפוליטיקה בשיאה
השבוע במרכז
השקל חזר להסחר נגד הדולר ברמות בהן היה ב-1995
הכלכלה המקומית
המדד התייקר במרץ ב-0.4%, אך הזינוק הגדול באפריל עוד לפנינו
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב-0.4% לעומת פברואר, קלות מתחת לתחזיות המוקדמות שעמדו על 0.5%. במקביל, האינפלציה השנתית התמתנה ל-1.9% לעומת 2.0% בפברואר, משום שבמרץ אשתקד המדד עלה בשיעור מעט גבוה יותר. לכן, למרות שמדד מרץ הושפע כבר מהמלחמה ומחג הפסח, התמונה הכוללת עדיין מצביעה על סביבת אינפלציה מתונה יחסית, שנמצאת בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. במבט רחב יותר, הנתון הנוכחי אינו מלמד על האצה חדה ומתמשכת באינפלציה, אלא על עלייה מתונה יחסית, כאשר עיקר השפעות המלחמה ועליית מחירי האנרגיה צפויות לבוא לידי ביטוי בעיקר במדדים הבאים.
בחינת רכיבי המדד מראה תמונה מעורבת. עליות המחירים הבולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים שעלו ב-5.2%, הלבשה שעלתה ב-3.0%, דיור שעלה ב-0.5% ותחבורה ותקשורת שעלו ב-0.4%. בתוך כך, סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6% ותרם לבדו עשירית האחוז למדד, בעוד שגם התייקרות בדלק, בהטענה ושמנים לרכב וכן עלייה במחירי הנסיעות לחו״ל שיקפו את השפעות המלחמה. מנגד, ירידות מחירים נרשמו בסעיפי ריהוט וציוד לבית ושונות, שירדו ב-0.3% כל אחד, וכן בביטוח רכב, במשקאות, בחומרים ומוצרים לתחזוקת משק הבית ובמוצרי קוסמטיקה. לכן, גם החודש ניכרת השפעה של סעיפים תנודתיים ועונתיים, ולא התרחבות רוחבית וחריגה של לחצי המחירים.
במקביל למדד המחירים לצרכן, נתוני שוק הדיור (לא חלק מהמדד) ממשיכים להצביע על חולשה יחסית במחירי הדירות. בינואר-פברואר 2026 ירדו מחירי הדירות ב-0.1% לעומת דצמבר 2025-ינואר 2026, ובמבט שנתי נרשמה ירידה של 1.7%. גם מחירי הדירות החדשות ירדו, ובתקופה המקבילה אשתקד נרשמה בהן ירידה חדה יותר של 3.9%. עם זאת, סעיף השכירות ממשיך להצביע על לחץ כלפי מעלה: שכר הדירה עבור שוכרים שחידשו חוזה עלה ב-2.2%, ועבור שוכרים חדשים נרשמה עלייה של 5.9%. כלומר, גם אם מחירי הדירות עצמם ממשיכים להתמתן, שוק השכירות עדיין מייצר לחץ אינפלציוני מסוים, במיוחד עבור משקי בית שנכנסים כעת לחוזים חדשים.
מבט קדימה מחייב זהירות בפרשנות הנתונים. הלמ״ס עצמה הבהירה כי בשל תנאי המלחמה חלק מהמדידה בוצע באופן חלקי או בשיטות חלופיות, ובחלק מהסעיפים נעשה שימוש בהשלמות דיגיטליות או בנתוני עבר. כך למשל, שוק השכירות לא כלל הפעם את יישובי קו העימות, והמדידה בוצעה בהיקף של כ-80% בלבד מחודש רגיל. גם חלק מענפי הפנאי, האירוח והטיסות נמדדו באופן חלקי וחריג. לכן, מדד מרץ מספק תמונה ראשונית בלבד של השפעת המלחמה על המחירים.
מדד אפריל יהיה הסיפור המרכזי. להערכתנו, המדד בחודש זה יתייקר ב-1.1% (עם פוטנציאל להפתעה כלפי מעלה). המדד יושפע בחודש הנדון, בין היתר מהגורמים הבאים:
- התייקרות של 0.3% במחירי המזון, ועלייה של 2.0% במחירי הירקות והפירות
- צפויה התייקרות של 0.4% במחירי קבוצת הדיור.
- מחירי ההלבשה וההנעלה יתייקרו ב-1.9% מסיבות עונתיות.
- מחיר ליטר בנזין התייקר בכ-1 ש"ח.
הגירעון הממשלתי יורד
הירידה בגירעון הממשלתי ל-4.2% במרץ נראית במבט ראשון כמו חדשות מצוינות. אחרי חודשים של לחץ פיסקלי, הנתון מציג שיפור ואף מצביע על עודף תקציבי ברבעון הראשון. אלא שכאשר בוחנים את המספרים לעומק, מתברר שמדובר בתמונה מטעה למדי, שנשענת על גורמים זמניים ולא על שיפור אמיתי במצב הכלכלי.
הסיבה המרכזית לירידה בגירעון היא זינוק חריג בהכנסות ממסים, שגדלו בכ-24% לעומת השנה שעברה. אך חלק משמעותי מהעלייה הזו, כ-8.7 מיליארד שקל, נובע מתשלומים חד פעמיים, ככל הנראה מעסקאות ענק בהייטק. במילים אחרות, לא מדובר בגידול עקבי בפעילות הכלכלית, אלא באירועים נקודתיים שמנפחים את הנתונים ויוצרים תחושה מלאכותית של שיפור.
גם בצד ההוצאות התמונה חלקית בלבד. למרות המלחמה והעלויות הכבדות הכרוכות בה, חלק גדול מההוצאות הביטחוניות עדיין לא נרשם בפועל בדוחות. המשמעות היא שהגירעון הנוכחי אינו משקף את העלות האמיתית של הלחימה. כאשר ההוצאות הללו ייכנסו לדוחות בחודשים הקרובים, התמונה הפיסקלית עלולה להיראות שונה לחלוטין.
מעבר לכך, גם ההכנסות ממסים עצמן אינן משקפות את המצב הנוכחי במשק. הן מבוססות במידה רבה על פעילות כלכלית מחודשים ינואר ופברואר, עוד לפני הפגיעה בפעילות העסקית. במקביל, ניתנו דחיות בתשלומי מסים בשל המלחמה, כך שההשפעה השלילית על הקופה הציבורית עדיין לא באה לידי ביטוי מלא.
לכן, הירידה בגירעון במרץ אינה עדות להתאוששות, אלא יותר סוג של ״רעש סטטיסטי״. כשמנטרלים את ההכנסות החד פעמיות ואת דחיית ההוצאות, מתקבלת תמונה פחות מעודדת. למעשה, כל הסימנים מצביעים על כך שהגירעון צפוי לגדול בהמשך השנה, דווקא ברגע שבו ההוצאות יעלו וההכנסות ייחלשו.
חשוב לשים לב כי, במשרד האוצר מעריכים כי עלות המלחמה באיראן למערכת הביטחון מסתכמת ב-22 מיליארד שקל (17 מיליארד שקל פחות מהתוספת התקציבית שאושרה) כמו כן מעריכים שם כי עלות הנזקים בעורף – כולל הפיצויים לעסקים – עומדת על 12 מיליארד שקל. הנתון הוא תמוה מאוד כי מבצע "שאגת הארי"שעלה גם כן 22 מיליארד ש"ח, אך נמשך רק 12 ימים.
בזירת המאקרו, הלמ״ס עדכנה כלפי מטה את נתוני הצמיחה לרבעון האחרון של 2025, ומצביעה על התאוששות חלשה מהצפוי. התוצר העסקי צמח בקצב שנתי של 6% בלבד, לעומת אמדנים קודמים של מעל 7%, והתוצר הכולל צמח ב-3.3% בלבד.
העדכון נובע בעיקר מהתאוששות נמוכה יותר ביצוא וירידה חדה יותר בהשקעות. גם התוצר לנפש עלה בקצב מתון יותר מההערכות הראשוניות. עם זאת, בהשוואה לשנה קודמת, עדיין מדובר בהתאוששות חיובית, עם עלייה בתוצר, ביצוא ובהשקעות, אם כי בקצב מתון יותר מהציפיות.
השקל מתחזק, אבל בנק ישראל לא ימהר להפחית את הריבית
בימים האחרונים שער החליפין של השקל לעומת הדולר חצה במסע כלפי מטה את רף ה-3 שקלים לדולר, שער שנראה לאחרונה לפני כ-30 שנה. הייסוף החד של השקל מול הדולר משקף שילוב של כמה כוחות שפועלים יחד.
מצד אחד, השוק מעריך שיש רצון של ארה״ב ואיראן להגיע להבנות, ולכן פרמיית הסיכון של ישראל ירדה. מצד שני, הדולר עצמו נחלש בעולם, ולכן חלק מהמהלך אינו נובע רק מחוזקה מקומית של הכלכלה הישראלית אלא גם מחולשה גלובלית של המטבע האמריקאי.
מעבר להשפעה הפסיכולוגית של שבירת רף 3 השקלים לדולר, מדובר באירוע מאקרו כלכלי משמעותי. שקל חזק מוזיל את היבוא, מפחית לחצים אינפלציוניים, ותומך בכוח הקנייה של הצרכן הישראלי. כאשר מוצרים מיובאים, דלקים וחלק מהתשומות נעשים זולים יותר במונחי שקל, הסביבה האינפלציונית נרגעת. לכן, מבחינת משקי הבית, הייסוף הוא חדשות חיוביות יחסית, במיוחד בתקופה של אי ודאות ביטחונית וכלכלית.
עם זאת, לייסוף יש גם מחיר. היצואנים, ובעיקר חברות טכנולוגיה ותעשייה שמוכרות בדולרים ומשלמות חלק גדול מההוצאות בשקלים, נפגעים משחיקת הרווחיות. ככל שהשקל מתחזק, ההכנסות במונחי שקל קטנות, בעוד שהוצאות השכר והפעילות המקומית נשארות גבוהות. לכן, מה שטוב לצרכן ולבלימת האינפלציה, עלול להיות בעייתי מאוד עבור מגזרי היצוא, שהם מנוע מרכזי של המשק הישראלי. חשוב גם לזכור שהמגמה הנוכחית נשענת במידה רבה על גורמים חיצוניים: חולשת הדולר בעולם, ירידת מחירי הנפט, שיפור בסנטימנט הגלובלי ותקווה להסדר גיאופוליטי רחב יותר. כלומר, למרות עוצמתו של השקל, מדובר במצב שיכול להשתנות במהירות. אם יחול שינוי במלחמה, במחירי האנרגיה או במצב הרוח של השווקים, גם כיוון המטבע יכול להתהפך. לכן, הייסוף הנוכחי אמנם מרשים, אך הוא עדיין שברירי במידה מסוימת.
מבחינת בנק ישראל, התמונה מורכבת. כל עוד השקל החזק מסייע לבלום את האינפלציה, אין לבנק סיבה מיידית להתערב. אך אם הדולר יירד הרבה מתחת ל-3 שקלים וייווצר לחץ כבד מדי על היצוא והתעשייה, ייתכן שבנק ישראל יידרש לשקול תגובה כמו רכישת מט"ח. לכן, הייסוף של השקל הוא לא רק סיפור של מטבע חזק, אלא גם מבחן לאיזון בין בלימת יוקר המחיה לבין שמירה על כושר התחרות של המשק והצמיחה בעתיד.
הכלכלה העולמית
חברי הפד מציגים אי ודאות לגבי המדיניות בעתיד
ההתבטאויות האחרונות של בכירי הפד מציירות תמונה מורכבת הרבה יותר ממה שנראה כלפי חוץ, ומחדדות את הקושי בניהול מדיניות מוניטרית בתקופה של זעזועים חיצוניים. מצד אחד, הריבית נמצאת ברמה שנחשבת ״ניטרלית יחסית״ בטווח של 3.5%-3.75%, ומצד שני קובעי המדיניות מודים בגלוי כי כיוון הפעולה הבא אינו ברור. בת׳ האמק (נשיאת הפד של קליבלנד) הדגישה השבוע כי הסיכונים הם דו צדדיים, כלומר ייתכן צורך בהידוק נוסף אך גם בהקלה, מה שמוביל למסקנה ברורה אחת: הפד מעדיף להמתין ולא לפעול עד שהתמונה תתבהר.
הגורם המרכזי שמערער את הוודאות הוא המלחמה עם איראן והשלכותיה על שוקי האנרגיה. העלייה במחירי הנפט (למרות הוזלה בסוף השבוע) והסחורות מתורגמת במהירות לעלויות גבוהות יותר במשק האמריקאי, דרך מחירי דלק, טיסות, מזון ותשומות ייצור. ג'ון וויליאמס (נשיא הפד של ניו יורק) הוסיף לבלבולהשבוע כשאמר כי ההשפעה הזו כבר ניכרת בפועל, ולא מדובר רק בסיכון תיאורטי. מעבר לכך, הלחצים אינם מוגבלים למחירי האנרגיה בלבד, אלא מחלחלים לשרשראות האספקה, כפי שעולה ממדדי הלחץ הגלובליים שחזרו לעלות לרמות שלא נראו מאז 2023.
בנקודה הזו מתחדדת הדילמה הקלאסית של הפד. זעזועי היצע, כמו עליית מחירי אנרגיה, אינם מגיבים היטב להעלאות ריבית, שכן מדובר בעלייה שמקורה בצד העלויות ולא בביקוש עודף. עם זאת, כאשר האינפלציה כבר נמצאת מעל היעד, כפי שקורה כיום, קשה להתעלם מהזעזועים הללו. האמק אף רומזת כי בניגוד לעבר, ייתכן שלא ניתן ״להביט דרך״ זעזועים כאלה בקלות, במיוחד כאשר הם מצטברים לאורך זמן.
במקביל, הנתונים הריאליים מצביעים על כלכלה שעדיין מחזיקה מעמד, אך עם סימני חולשה. שוק העבודה נראה די מאוזן, אך מדובר באיזון עדין, עם קצב יצירת משרות נמוך יחסית. הצמיחה תמשיך בקצב של 2%-2.5%, אך אי הוודאות גבוהה מאוד. כלומר, הכלכלה עדיין אינה במיתון, אך היא פגיעה לזעזועים נוספים, במיוחד אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן.
הסיכון המרכזי שמרחף מעל התמונה הוא מעבר למצב של סטגפלציה. שילוב של אינפלציה גבוהה יחסית עם האטה בצמיחה מציב את הפד במלכוד, שכן הכלים הקלאסיים שלו פועלים בכיוונים מנוגדים. העלאת ריבית תסייע לבלום אינפלציה אך עלולה לפגוע בצמיחה ובתעסוקה, בעוד שהורדת ריבית תתמוך בפעילות הכלכלית אך עלולה להחריף את עליות המחירים. גם אם בפד נמנעים מהגדרה רשמית של המצב כסטגפלציה, ברור כי זהו תרחיש שנמצא על השולחן. בסיכומו של דבר, המדיניות הנוכחית של הפד היא מדיניות של המתנה אסטרטגית. השווקים כבר מתמחרים הסתברות גבוהה לכך שהריבית תישאר ללא שינוי בטווח הקרוב, ואף ייתכן שלא נראה הפחתות השנה. הפד עצמו שומר על גמישות, אך גם משדר כי הוא נמצא במצב תגובתי יותר מאשר יוזם. כל שינוי במדיניות יהיה תלוי בהתפתחות המלחמה, במחירי האנרגיה ובשאלה האם הלחצים האינפלציוניים יהפכו מתופעה זמנית למגמה מתמשכת.
לקראת אישור מינוי יו"ר פד חדש – הפוליטיקה בשיאה
ועדת הבנקאות של הסנאט האמריקאי תקיים ביום שלישי דיון לאישור מינויו של קווין וורש. עם זאת, 11 חברי הוועדה הדמוקרטים קראו ליו״ר הוועדה, טים סקוט, לדחות את הדיון עד שממשל טראמפ יסיים את החקירות נגד יו״ר הפד ג׳רום פאוול ונגידה ליסה קוק. בנוסף, הסנאטור הרפובליקני תום טיליס, שקולו נדרש לקידום המינוי, הבהיר כי לא יתמוך בכך כל עוד החקירה נגד פאוול נמשכת.
מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת׳ון, אמר כי עדיף לסיים את החקירה, אך טראמפ ממשיך בקו תקיף, מסרב לסגור את החקירה ואף מאיים לפטר את פאוול אם לא יעזוב את תפקידו עם סיום כהונתו במאי. צייד מכשפות במלוא העוצמה.
תחזיות
ריבית בנק ישראל
נוכחי:
4.00%
מועד ההכרזה הקרוב:
25/05/26
צפי ריבית:
הפחתה
מדד המחירים לצרכן
מדד אפריל 2026:
1.1%
12 החודשים הבאים:
2.3%+
אלוקציה
מניות
חשיפה מומלצת: 80%
חו"ל
ישראל
40%
60%
עדיפות:
- ת"א 125
- S&P 500 מנוטרל
- DOW JONES
אג"ח ממשלת ישראל
מח"מ מומלץ:
שקלי: בינוני
צמוד: ארוך
שקלי
צמוד
60%
40%
ריביות רשמיות
ארה"ב: 3.50% – 3.75%
גוש האירו: 2.15%
בריטניה: 3.75%
יפן: 0.75%
כתב: ד"ר רון אייכל
יועץ כלכלי
לאיילון בית השקעות
גילוי נאות
איילון בית השקעות בע"מ, נעם ברורמן השקעות בע"מ, נעם ברורמן שירותי ניהול וייעוץ בע"מ, איילון פתרונות פיננסיים (2004) בע"מ ואיילון קרנות נאמנות בע"מ,(להלן: "קבוצת איילון"),לרבות בעלי שליטה ו/או בעלי עניין בה, מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או לבצע פעילות בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים ו/או בסחורות המוזכרים בסקירה זו (להלן: "הנכסים") עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או במסגרת אחרת. כן עשויה קבוצת איילון, לרבות בעלי שליטה ו/או עניין בה ו/או חברות שמי מאלה הינו בעל עניין בהן, בהתאם למגבלות הקבועות בדין, להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין.
אין בסקירה ו/או בנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, טקסט ו/או תמונות (להלן: "הסקירה") זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא ייכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינוים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא.
מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל האמור בסקירה זו עשוי להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת ואין לראות בסקירה כשלמה וכממצה, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לנכסים הכללים או הספציפיים המוזכרים בה, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה. כמובן שסקירה זו אינה מהווה הצעה של הנכסים ואינה מהווה הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ ו/או שיווק בדבר כדאיות ההשקעה בה ו/או כהצעה או כשידול או כהמלצה, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, ובכלל זה יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת, בשום אופן צורה ו/או דרך. עוד יצוין כי הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה.
יודגש: סקירה זו אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע ויש לצורך בטרם קבלת החלטת השקעה כלשהי להתייעץ, ככל שנדרש, עם גורם ייעוץ מוסמך לרבות יועץ מס מוסמך בדבר השלכות המס של פעילות בנכסים או לראות סקירה זו כשיקול אחד במכלול. קבוצת איילון אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. על רקע כל האמור, קבוצת איילון לא תהא אחראית לכל נזק ו/או הפסד שייגרמו, למאן דהו, בדרך כלשהי, במישרין ו/או בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על הסקירה ו/או שימוש בה בדרך כלשהי.
אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת בכתב מקבוצת איילון והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת איילון. כמו כן, נדגיש כי עליכם לבחון כל סקירה בפני עצמה ולראות האם היא נכנסת להגדרה של "עבודת אנליזה" כפי שהובאה לעיל, במידה והסקירה אכן מהווה עבודת אנליזה יש לוודא שהיא עומדת בדרישות ההוראה כאמור. לשימת לבכם, כיום הוראת האנליזה חלה גם לגבי ני"ע בחו"ל ולא רק לגבי ני"ע בארץ.