באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז
סקירה מאקרו כלכלית
ישראל והעולם
17 במאי 2026
נקודות מרכזיות
ישראל
- מדד אפריל עלה בדומה לצפי והושפע מנסיקה מחירי הנסיעות לחול (27.9%), שירותי ההארחה (16.4%) והבנזין (12.7%). עם זאת, סביבת האינפלציה במרכז היעד ואין צפי לחריגה
- לאור יציאת חודשים גירעוניים שיפור מתמשך בתוואי הגירעון הממשלתי
- האפיק הממשלתי – נשמרת העדיפות למח"מ ארוך. לעת עתה, היקפי הגיוסים (ומולם הפדיונות) שומרים על רמה סבירה ומהווים איתות חיובי לשוק.
- טווחים קצרים עד בינוניים – ציפיות האינפלציה ירדו השבוע משמעותית. אנחנו נייטרלים בין האפיקים. עם נטייה קלה לאפיק הצמוד
- טווחים ארוכים – משקל יתר. ציפיות האינפלציה עד 10 שנים הן נמוכות. ייתרון גדל לאפיק הצמוד, במקטע בינוני-ארוך – 7 עד 10 שנים. בטווחים הארוכים ייתרון לאפיק השקלי
האפיק הקונצרני – ייתרון למח"מ בינוני-ארוך, על רקע צפי לצמיחה חזקה. ישנה עדיפות לאיגרות קונצרניות איכותיות (תזרים איתן – פחות סיכון מנפיק).
הכלכלה העולמית
- האינפלציה חוזרת להכות: ארה״ב מגלה מחדש את יוקר המחיה
- הצרכנים האמריקאים מאבדים אמון בכלכלה
- הקושי של הבנק המרכזי האמריקאי עולה
השבוע במרכז
מדד אפריל 2026 הגבוה ביותר מאז 2008
הכלכלה המקומית
מדד המחירים לצרכן התייקר ב-1.2% באפריל, אך אין איום לסביבת האינפלציה
מדד המחירים לצרכן בחודש אפריל 2026 התייקר ב-1.2%, במקורב לתחזית. מחירי הנסיעות לחול זינקו ב-27.9%, שירותי ההארחה ב-16.4% והבנזין ב-12.7%. מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2026 הציג את ההתייקרות החודשית הגבוהה ביותר שנרשמה מאז שנת 2008. למרות הזינוק במדד החודשי, האינפלציה השנתית נותרה ללא שינוי ברמה של 1.9%, דבר שמעיד כי עיקר העלייה נבע מגורמים נקודתיים ועונתיים ולא מהתפרצות אינפלציונית רחבה. מדדי אפריל נוטים להיות גבוהים יחסית בשל השפעות עונתיות הקשורות לחופשות, נסיעות ועלייה בצריכה, אך השנה נוספה לכך גם השפעה משמעותית של עליית מחירי האנרגיה בעולם בעקבות המתיחות הביטחונית מול איראן. התייקרות הדלקים והטיסות הייתה הגורם המרכזי לעליית המדד, כאשר סעיף הנסיעות לחו״ל לבדו תרם יותר מחצי אחוז לעליית המדד הכוללת.
בחינת סעיפי המדד מצביעה על עליות מחירים רוחביות במספר תחומים מרכזיים. מחירי התחבורה עלו ב-4.9% אחוז, מחירי הפירות הטריים ב-7.8%, ותחומי התרבות, הבידור וההלבשה הציגו גם הם עליות משמעותיות. במקביל, מחירי השכירות המשיכו לעלות, בעיקר עבור שוכרים חדשים, שם נרשמה עלייה של 3.6%. המשמעות היא שלחצי המחירים עדיין קיימים בענפי השירותים והדיור, אף שהאינפלציה הכללית נמצאת בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. מנגד, התחזקות השקל מול הדולר במהלך אפריל עשויה לפעול בהמשך ככוח מרסן, שכן ירידת שער הדולר מוזילה יבוא ומפחיתה לחצים אינפלציוניים.
גם שוק הדיור (לא חלק ממדד המחירים לצרכן) מציג תמונה מורכבת ומעורבת. לאחר חודשיים של ירידות, מחירי הדירות שבו לעלות בשיעור של 0.3% בתקופה פברואר-מרץ 2026, אך במבט שנתי המחירים עדיין נמוכים ב-1.2% לעומת השנה הקודמת. הפערים בין האזורים בולטים במיוחד: תל אביב וירושלים הובילו את העליות, בעוד שבמחוז המרכז והצפון נרשמו ירידות. נתוני הדירות החדשות מעידים כי חלק מהיציבות במחירים נתמך בתוכניות סבסוד ממשלתיות ובהטבות מימון, בעוד שבשוק החופשי קיימים עדיין לחצים כלפי מטה. העלייה במלאי הדירות לצד האטה בקצב המכירות מצביעה על כך שהשוק טרם חזר למגמת עליות רחבה כפי שנרשמה בשנים קודמות.
במבט קדימה, הנתונים האחרונים מציבים את בנק ישראל בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, האינפלציה השנתית נותרת נמוכה יחסית ובתוך היעד, דבר שתומך באפשרות להמשך הורדות ריבית בהמשך השנה. מצד שני, העלייה החדה במדד אפריל והמשך ההתייקרויות בתחומי הדיור והשירותים עשויים לגרום לבנק ישראל לנקוט זהירות ולהמתין להתבהרות המצב הגיאופוליטי והכלכלי. אם מחירי האנרגיה יתייצבו והשקל ימשיך להתחזק, הלחצים האינפלציוניים עשויים להתמתן בחודשים הקרובים. לעומת זאת, החרפה ביטחונית נוספת או חזרה לעלייה חדה במחירי הדיור עלולות להחזיר את האינפלציה למסלול עולה ולהקשות על המשך הפחתות ריבית.
מדד המחירים לצרכן בחודש מאי צפוי לעלות ב-0.1% בלבד. המדד יושפע בחודש הנדון, בין היתר מהגורמים הבאים:
- התייקרות של 0.3% במחירי המזון, ועלייה של 2.8% במחירי הירקות והפירות
- צפויה התייקרות קלה של 0.1% במחירי קבוצת הדיור.
- מחירי התחבורה יוזלו ב-1.1% עקב הוזלות במחירי הנסיעות לחול.
- מחיר ליטר בנזין התייקר קלות בראשית החודש בכ-2 ש"ח.
מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-1.6% ב-12 החודשים הבאים וב-2.1% בשנת 2026.
ביצוע תקציב הממשלה בחודש אפריל
ביצוע תקציב המדינה בחודש אפריל 2026 מציג שיפור משמעותי במצב הפיסקלי של ישראל, בעיקר על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ממסים וקצב הוצאות מתון יחסית. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-3.8% מהתוצר, לעומת 4.2% בחודש מרץ, והוא נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז סוף 2023. במונחים כספיים, מדובר בגירעון שנתי של כ-81 מיליארד שקל. גם ברמה החודשית נרשם שיפור בולט, כאשר אפריל הסתיים בגירעון של 3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 11.2 מיליארד שקל באפריל אשתקד. השיפור בנתונים מגיע למרות המשך הוצאות המלחמה והסביבה הביטחונית המורכבת, ומעיד כי הכנסות המדינה הצליחו לפצות בשלב זה על חלק ניכר מהלחצים התקציביים.
בצד ההכנסות נרשמה מגמה חיובית במיוחד. הכנסות המדינה באפריל הסתכמו ב-50.6 מיליארד שקל, בעוד שמתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ב-213.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גביית המסים המשיכה להפתיע כלפי מעלה, עם עלייה ריאלית של כ-13% באפריל וגידול מצטבר של 7.3% מתחילת השנה. חלק מהעלייה נבע מגורמים חד פעמיים, בהם דחיית תשלומי מס מתקופת המלחמה במרץ והכנסות חריגות מעסקאות גדולות בענף ההייטק ושוק ההון. עם זאת, גם לאחר נטרול ההשפעות הטכניות, נותרה עלייה משמעותית בגביית המסים, דבר שמעיד כי הפעילות הכלכלית במשק נותרה חזקה יחסית למרות המלחמה והאי ודאות הביטחונית. חולשה בולטת במיוחד קיימת במגזר הנדל"ן שבו ישנה ירידה ריאלית בהכנסות.
בצד ההוצאות מתקבלת תמונה מורכבת יותר. הממשלה הוציאה באפריל כ-54 מיליארד שקל, ומתחילת השנה הסתכמו ההוצאות בכ-203 מיליארד שקל. למרות הגידול בהוצאות הביטחון ובהוצאות הריבית, סך ההוצאות הממשלתיות כמעט שלא עלה ביחס לשנה שעברה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא התקציב ההמשכי שהיה בתוקף עד סוף מרץ, אשר האט את קצב הביצוע של משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, בארבעת החודשים הראשונים של השנה הממשלה ביצעה רק כ-29% מהתקציב השנתי, בעוד שכשליש מהשנה כבר חלף. נתון זה מלמד כי קצב ההוצאות צפוי לגדול משמעותית בהמשך השנה, במיוחד אם הוצאות הלחימה והסיוע הביטחוני יימשכו.
המגמות הפיסקליות האחרונות משקפות מצד אחד עמידות גבוהה של המשק הישראלי, אך מצד שני גם סיכונים משמעותיים להמשך השנה. הירידה בגירעון והעודף התקציבי שנרשם מתחילת השנה, כ-10 מיליארד שקל, יוצרים תחושת יציבות זמנית ומספקים לממשלה מרחב פעולה רחב יותר בטווח הקצר. עם זאת, גם באוצר וגם בגופים בינלאומיים כמו בנק ישראל וחברות הדירוג מעריכים כי הגירעון יגדל בהמשך השנה ויתקרב ואף יעבור את רמת ה-5% מהתוצר. הסיבה המרכזית לכך היא שהוצאות הביטחון, המילואים והשיקום האזרחי עדיין אינן מגולמות במלואן בנתוני החודשים הראשונים של השנה.
במבט קדימה, המשך מגמת השיפור בתקציב המדינה יהיה תלוי בעיקר בשני גורמים מרכזיים: יכולת המשק להמשיך לייצר הכנסות ממסים בקצב גבוה, והתפתחות ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות על רקע המצב הגיאופוליטי. אם הפעילות הכלכלית תישאר חזקה, במיוחד בענפי ההייטק ושוק ההון, הממשלה עשויה להצליח לשמור על גירעון נמוך מהתחזיות הפסימיות. מנגד, החרפה ביטחונית או האטה כלכלית עולמית עלולות להגדיל במהירות את ההוצאות ולהקטין את גביית המסים. לכן, למרות הנתונים המעודדים של אפריל, מוקדם עדיין להסיק כי מצבה הפיסקלי של ישראל התייצב באופן מלא, והחודשים הקרובים יהיו קריטיים להבנת הכיוון התקציבי של שנת 2026 כולה.
הכלכלה העולמית
האינפלציה חוזרת להכות: ארה״ב מגלה מחדש את יוקר המחיה
האינפלציה בארה״ב חזרה להפתיע כלפי מעלה באפריל, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה לקצב שנתי של 3.8% – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2023. אמנם הזינוק במחירי האנרגיה והבנזין בעקבות המלחמה עם איראן היה הגורם המרכזי, אך הבעיה עמוקה יותר. גם סעיפי הליבה, שאינם כוללים אנרגיה ומזון, ממשיכים לעלות בקצב גבוה יחסית, מה שמעיד שהאינפלציה כבר אינה מוגבלת רק לזעזוע זמני במחירי הנפט.
הנתונים מצביעים על התרחבות לחצי המחירים כמעט לכל תחומי החיים. מחירי הדיור שבו לעלות, מחירי הטיסות זינקו, וגם מוצרי הלבשה וריהוט הושפעו מהמכסים ומהתייקרות היבוא. במקביל, מחירי המזון רשמו את העלייה החדה ביותר מזה כמעט שנתיים. כלומר, הצרכן האמריקאי מתמודד עם התייקרות רחבה ומתמשכת, ולא רק עם עלייה במחירי הדלק בתחנות.
החלק המדאיג ביותר בדוח הוא הפגיעה בשכר הריאלי. למרות ששוק העבודה עדיין יציב יחסית, השכר בפועל נשחק לאחר התאמה לאינפלציה. המשמעות היא שמשקי הבית, במיוחד ממעמד הביניים והשכבות החלשות, מאבדים כוח קנייה. זהו שינוי משמעותי לעומת השנים האחרונות, שבהן עליות השכר הצליחו במידה רבה לאזן את האינפלציה. כעת, יוקר המחיה מתחיל לפגוע ישירות ברמת החיים.
במבט קדימה, הפד נכנס לתקופה בעייתית במיוחד. מצד אחד, האינפלציה שוב מתרחקת מהיעד, ומצד שני הכלכלה עדיין אינה מראה חולשה שמצדיקה הורדת ריבית. לכן, הסיכוי להפחתת ריבית בטווח הקרוב ירד משמעותית, ואף מתחילים להישמע קולות על אפשרות של העלאת ריבית נוספת בעתיד. אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים והאינפלציה תמשיך להתפשט מעבר לסעיפי האנרגיה, הפד עלול למצוא את עצמו מול תרחיש של אינפלציה עיקשת לצד האטה בצמיחה – בדיוק הסביבה שהוא ניסה להימנע ממנה.
הצרכנים האמריקאים מאבדים אמון בכלכלה
אמון הצרכנים בארה״ב ירד במאי לשפל חדש, בעיקר בגלל הזינוק במחירי הדלק על רקע המלחמה עם איראן. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד לרמה של 48.2 נקודות, הרבה מתחת לציפיות, מה שממחיש עד כמה יוקר המחיה מתחיל להשפיע על התחושה הכלכלית של הציבור האמריקאי. למעשה, הציבור אינו מגיב רק לנתונים כלכליים, אלא בעיקר למחירים שהוא רואה בתחנת הדלק ובסופרמרקט.
החשש המרכזי של משקי הבית הוא האינפלציה. שליש מהנשאלים ציינו את מחירי הדלק כגורם המרכזי לדאגה, בעוד אחרים הפנו אצבע מאשימה גם למכסים ולמדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ. מחירי הבנזין, שעלו בכמעט דולר וחצי לעומת השנה שעברה, הופכים לסמל של הלחץ הכלכלי שמרגיש הציבור. כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, התחושה היא שכל ההוצאות האחרות מתייקרות יחד איתם.
הבעיה היא שהנתונים הריאליים דווקא אינם חלשים במיוחד. שוק העבודה ממשיך לייצר משרות בקצב סביר והאבטלה נותרה יציבה. לראיה, בשלוחת הפד של ניו יורק צופים לצמיחה של כ-2.5% ברבעון השני של השנה. כלומר, הכלכלה האמריקאית עדיין מחזיקה מעמד, אך הצרכן הממוצע מרגיש שחיקת כוח קנייה וירידה בביטחון הכלכלי. זהו פער חשוב: המאקרו עדיין נראה יציב יחסית, אך התחושה בשטח כבר הרבה פחות אופטימית.
השורה התחתונה היא שהאינפלציה מתחילה להפוך לא רק לבעיה כלכלית אלא גם לבעיה פסיכולוגית. ככל שמחירי האנרגיה יישארו גבוהים, אמון הצרכנים עלול להמשיך להידרדר ולפגוע בהוצאות ובהמשך הצמיחה
תחזיות
ריבית בנק ישראל
נוכחי:
4.00%
מועד ההכרזה הקרוב:
25/05/26
צפי ריבית:
יציבות
מדד המחירים לצרכן
מדד מאי 2026:
0.1%
12 החודשים הבאים:
1.8%+
אלוקציה
מניות
חשיפה מומלצת: 80%
חו"ל
ישראל
40%
60%
עדיפות:
- ת"א 125
- S&P 500 מנוטרל
- DOW JONES
אג"ח ממשלת ישראל
מח"מ מומלץ:
שקלי: בינוני
צמוד: ארוך
שקלי
צמוד
40%
60%
ריביות רשמיות
ארה"ב: 3.50% – 3.75%
גוש האירו: 2.15%
בריטניה: 3.75%
יפן: 0.75%
כתב: ד"ר רון אייכל
יועץ כלכלי
לאיילון בית השקעות
גילוי נאות
איילון בית השקעות בע"מ, נעם ברורמן השקעות בע"מ, נעם ברורמן שירותי ניהול וייעוץ בע"מ, איילון פתרונות פיננסיים (2004) בע"מ ואיילון קרנות נאמנות בע"מ,(להלן: "קבוצת איילון"),לרבות בעלי שליטה ו/או בעלי עניין בה, מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או לבצע פעילות בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים ו/או בסחורות המוזכרים בסקירה זו (להלן: "הנכסים") עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או במסגרת אחרת. כן עשויה קבוצת איילון, לרבות בעלי שליטה ו/או עניין בה ו/או חברות שמי מאלה הינו בעל עניין בהן, בהתאם למגבלות הקבועות בדין, להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין.
אין בסקירה ו/או בנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, טקסט ו/או תמונות (להלן: "הסקירה") זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא ייכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינוים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא.
מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל האמור בסקירה זו עשוי להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת ואין לראות בסקירה כשלמה וכממצה, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לנכסים הכללים או הספציפיים המוזכרים בה, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה. כמובן שסקירה זו אינה מהווה הצעה של הנכסים ואינה מהווה הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ ו/או שיווק בדבר כדאיות ההשקעה בה ו/או כהצעה או כשידול או כהמלצה, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, ובכלל זה יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת, בשום אופן צורה ו/או דרך. עוד יצוין כי הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה.
יודגש: סקירה זו אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע ויש לצורך בטרם קבלת החלטת השקעה כלשהי להתייעץ, ככל שנדרש, עם גורם ייעוץ מוסמך לרבות יועץ מס מוסמך בדבר השלכות המס של פעילות בנכסים או לראות סקירה זו כשיקול אחד במכלול. קבוצת איילון אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. על רקע כל האמור, קבוצת איילון לא תהא אחראית לכל נזק ו/או הפסד שייגרמו, למאן דהו, בדרך כלשהי, במישרין ו/או בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על הסקירה ו/או שימוש בה בדרך כלשהי.
אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת בכתב מקבוצת איילון והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת איילון. כמו כן, נדגיש כי עליכם לבחון כל סקירה בפני עצמה ולראות האם היא נכנסת להגדרה של "עבודת אנליזה" כפי שהובאה לעיל, במידה והסקירה אכן מהווה עבודת אנליזה יש לוודא שהיא עומדת בדרישות ההוראה כאמור. לשימת לבכם, כיום הוראת האנליזה חלה גם לגבי ני"ע בחו"ל ולא רק לגבי ני"ע בארץ.