סקירה מאקרו כלכלית
ישראל והעולם

22 במארס 2026

נקודות מרכזיות

ישראל

  • בהשוואה למבצע "עם כלביא" מ-2025, "שאגת הארי" מתגלה כיקר ואינטנסיבי יותר מבחינה תקציבית וברור שהוא יהיה ארוך יותר.
  • מדד המחירים לצרכן צפוי לרשום האצה עונתית בחודשים הקרובים
  • בבנק ישראל יותירו את הריבית בסוף החודש ללא שינוי
  • האפיק הממשלתי – מבצע שאגת הארי צפוי להביא לעלייה משמעותית בגיוסי ההון עקב עלותו הגבוהה. לפיכך, ישנה העדפה לקיצור מח"מ לבינוני.
    • טווחים קצרים עד בינוניים – ציפיות האינפלציה לשנה ראשונה זינקו ל-2.6% ומושפעות מהצפי להתפתחות האינפלציה בחודשים הקרובים. עדיפות לאפיק השקלי במקטע הקצר.
    • טווחים ארוכים – משקל יתר. ציפיות האינפלציה ל-10 שנים התכווצו והתייצבו ברמת שפל  של 2%. ייתרון גדל לאפיק הצמוד, במקטע הארוך.

האפיק הקונצרני – ייתרון למח"מ בינוני-ארוך, על רקע צפי לצמיחה חזקה. ישנה עדיפות לאיגרות קונצרניות איכותיות (תזרים איתן – פחות סיכון מנפיק).

הכלכלה העולמית

  • מעולם של יעילות לעולם של סיכון: גיאופוליטיקה, אינפלציה ואסטרטגיית השקעות ל-2026
  • הקצאת נכסים בעידן של אי ודאות

השבוע במרכז

• מעולם של יעילות לעולם של סיכון: גיאופוליטיקה, אינפלציה ואסטרטגיית השקעות ל-2026 • הקצאת נכסים בעידן של אי ודאות

הכלכלה המקומית

עלות המלחמה למשק

מבצע "שאגת הארי" (מרץ 2026) הטיל על המשק הישראלי עלות ביטחונית ישירה שנאמדה בכ-22 מיליארד ש"ח בשבועיים הראשונים ללחימה. הוצאה חריגה זו, לצד הצורך בשיקום ופיצויים, אילצה את הממשלה לעדכן את מסגרות התקציב לשנת 2026 ולהעלות את יעד הגירעון הפיסקלי ל-5.1% מהתוצר. המימון למבצע יישען על גיוס חוב נרחב, מה שידחוף את יחס החוב-תוצר מעבר ל-70% מהתוצר במהלך 2026, זאת לאחר ששנת 2025 נחתמה ברמה של 68.6%. העלייה העקבית ביחס החוב מעוררת דאגה בשוקי ההון לגבי פרמיית הסיכון של ישראל, במיוחד לאור העובדה שנטל תשלומי הריבית (כ-60 מיליארד ש"ח לשנה, לחוב בגודל של 1.3 טריליון ש"ח) הופך לסעיף מרכזי המכביד על התקציב האזרחי.

באופן מפתיע, צד ההכנסות של המדינה מפגין חוסן יוצא דופן.  בחודשים ינואר-פברואר 2026 נרשמה עלייה ריאלית של 12% בגביית המסים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עם הכנסות שיא של כ-59 מיליארד ש"ח בינואר לבדו. חוסן זה ממתן חלקית את השפעות הלחימה, אך אינו מבטל את הצורך בהתאמות פיסקליות כואבות.

בהשוואה למבצע "עם כלביא" מ-2025, "שאגת הארי" מתגלה כיקר ואינטנסיבי יותר מבחינה תקציבית וברור שהוא יהיה ארוך יותר. בעוד שעלות "עם כלביא" עמדה על כ-20 מיליארד ש"ח והגירעון בסוף אותה שנה נותר על 4.7%, המבצע הנוכחי מתקיים בסביבה של צמיחה מואטת (שעודכנה ל-4.7%) יקשה על המשק לספוג את העלויות ללא הגדלה משמעותית של הנטל על הציבור (יותר בפגיעה בשירות האזרחי, בעיקר מהסיבה שזו שנת בחירות ומיסוי אינו אטרקטיבי).

מדד המחירים לצרכן בפברואר במקורב לצפי

מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב-0.2%, מעט מעל ממוצע תחזיות השוק שעמד סביב 0.1%. בשל העובדה שבפברואר אשתקד המדד היה אפסי, האינפלציה השנתית עלתה במעט ל-2.0% לעומת 1.8% בינואר. למרות העלייה, האינפלציה עדיין נמצאת בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%), ואף קרובה למרכזו. במבט רחב יותר, לאחר הירידה החדה שנרשמה בינואר, הנתונים של פברואר מצביעים על התייצבות מסוימת בסביבת האינפלציה ולא על שינוי מגמה מהותי.

בחינת רכיבי המדד מצביעה על תמונה מעורבת. עליות המחירים הבולטות נרשמו בפירות טריים שעלו ב-3.6%, וכן בסעיפי תרבות ובידור שעלו ב-0.8%. בנוסף נרשמו עליות מתונות של כ-0.3% בסעיפי המזון, הדיור, תחזוקת הדירה והתחבורה. מנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בהלבשה והנעלה שירדו ב-3.3%, בירקות טריים שירדו ב-1.4%, וכן בריהוט וציוד לבית. התמונה הכוללת מצביעה על מדד מתון יחסית, כאשר חלק מהעליות מוסברות בגורמים עונתיים ובסעיפים תנודתיים, בעוד שבסעיפי הליבה התמונה נותרת יציבה יחסית.

במקביל למדד המחירים לצרכן, נתוני שוק הדיור מצביעים על שינוי מסוים במגמה. לאחר שני חודשים של עליות מחירים, מחירי הדירות ירדו ב-0.1% בדצמבר-ינואר. במבט שנתי מדובר בירידה של 0.9%. עם זאת, התמונה האזורית אינה אחידה: במחוז תל אביב נרשמה עלייה של 0.7%, בחיפה ובדרום עלייה מתונה של 0.1%, ואילו בירושלים ובמחוז המרכז נרשמו ירידות חדות יותר. במקביל, סעיף השכירות ממשיך ללחוץ כלפי מעלה, כאשר שכר הדירה בחוזים חדשים גבוה בכ-5.8% לעומת אשתקד. כלומר, גם אם מחירי הדירות עצמם מתייצבים, שוק השכירות עדיין מהווה מקור לחץ אינפלציוני.

 

מדד המחירים לצרכן בחודש מארס צפוי לעלות ב-0.5%. המדד יושפע בחודש הנדון, בין היתר מהגורמים הבאים:

  • התייקרות של 0.7% במחירי המזון, ועלייה של 0.7% במחירי הירקות והפירות
  • צפויה התייקרות של 0.6% במחירי קבוצת הדיור.
  • מחירי ההלבשה וההנעלה יתייקרו ב-3.5% מסיבות עונתיות.
  • מחיר ליטר בנזין התייקר ב-14 אג', עלייה של 2%.

מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב2.1% ב-12 החודשים הבאים וב-1.7% בשנת 2026.

 

מבט קדימה מצביע על כך שהמדד הנוכחי עדיין אינו משקף את ההשפעות הכלכליות של העימות הצבאי שהחל בסוף פברואר. עלייה במחירי הנפט, התחזקות הדולר והאפשרות להתייקרות במחירי הדלק, הגז ואף החשמל עשויים לדחוף את מדדי מרץ ואפריל כלפי מעלה. אי הוודאות הגיאופוליטית והפיסקלית צפויה להוביל את בנק ישראל לנקוט מדיניות זהירה יותר. לפיכך, למרות סביבת אינפלציה מתונה יחסית, אנו מעריכים כי הוועדה המוניטרית תשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתה הקרובה ב-30 במרץ ברמה של 4%, לאחר שתי ההפחתות שבוצעו מאז נובמבר. למרות שנראה שהאינפלציה נמצאת באיזור סביר, הורדת ריבית נוספת תידחה ככל הנראה לחודשים הבאים ותהיה תלויה בהתייצבות המצב הביטחוני ובהתפתחות מחירי האנרגיה והמטבע.

הכלכלה העולמית

מעולם של יעילות לעולם של סיכון: גיאופוליטיקה, אינפלציה ומלחמה

הכלכלה העולמית של 2026 פועלת בסביבה שונה מהותית מזו שהכרנו בעשורים האחרונים, כאשר הסיכון הגיאופוליטי הופך מגורם רקע לגורם מרכזי בקביעת מחירי נכסים. מדובר בשינוי מבני ולא במחזורי. העולם עובר ממודל של יעילות גלובלית למודל של ביטחון לאומי, שבו מדינות וחברות בונות מלאים, משקיעות בייצור מקומי, מקטינות תלות חיצונית ובונות כוח צבאי התקפי. המשמעות למשקיעים ברורה: אי אפשר עוד לנתח שווקים ללא הבנה עמוקה של מוקדי מתיחות, בריתות בינלאומיות ושרשראות אספקה .

המחשה חדה אחת למעבר הזה ניתן לראות בהתפתחויות הגיאופוליטיות של השנים האחרונות. הציר רוסיה-סין-איראן בונה מערכת כלכלית ופיננסית חלופית, כאשר הסחר בין רוסיה לסין חצה כבר את רף 240 מיליארד הדולר. מערכות תשלום כמו CIPS הסינית ו-SPFS הרוסית מאפשרות העברות כספים מחוץ למערכת SWIFT, ובכך מפחיתות את האפקטיביות של סנקציות מערביות. במקביל, מדינות מפוקפקות כמו טורקיה פועלות כמתווך פיננסי ולוגיסטי בין הגושים, מה שמדגיש את הפיצול ההולך וגובר של הכלכלה העולמית.

הסביבה הביטחונית אינה רק עניין פוליטי אלא בעלת עלות כלכלית ישירה ומשמעותית. עלות העימותים הנוכחיים גבוהה במיוחד, כאשר מערכה מול איראן מוערכת בכמיליארד דולר ביום. מדובר במלחמת התשה א-סימטרית שבה איראן משתמשת באמצעים זולים יחסית, כגון כטב״מים בעלות של כ-20 אלף דולר ליחידה, בעוד שארה״ב משתמשת באמצעי יירוט מתקדמים שמחירם מגיע לכ-9.7 מיליון דולר ליחידה. שבוע לחימה בלבד עשוי להגיע לעלות של כ-2 מיליארד דולר, והנטל הזה מתווסף ישירות לגרעון האמריקאי .

הלחץ הפיסקאלי בארה״ב כבר הגיע לרמות חריגות היסטורית. החוב האמריקאי עומד על כ-38.8 טריליון דולר, עם יחס חוב-תוצר של כ-125%. תשלומי הריבית השנתיים הגיעו לכ-1.1 טריליון דולר, ואף עברו את תקציב הביטחון השנתי, שנע סביב 900 עד 950 מיליארד דולר. מדובר בנקודת מפנה, שכן לראשונה עלות המימון של החוב גבוהה יותר מההשקעה הביטחונית עצמה. נתונים אלו תומכים בהמשך סביבת ריבית גבוהה ובעלייה בפרמיית הסיכון של אג״ח ממשלת ארה״ב .

במקביל ללחצים הפיסקאליים, מתפתחת אינפלציה מסוג חדש הנובעת משיבושי היצע. התקפות על נתיבי שיט בים האדום ובמפרץ הפרסי הובילו לעלייה של מאות אחוזים בעלויות השילוח, לצד זינוק בפרמיות הביטוח הימי. מחירי הנפט עלו במהירות מרמה של כ-65 דולר לחבית לכ-100 דולר. אינפלציה זו אינה נובעת מביקוש חזק אלא מהתייקרות של גורמי ייצור בסיסיים, ולכן קשה יותר לריסון באמצעות מדיניות מוניטרית. התוצאה היא ריבית גבוהה לאורך זמן, שמכבידה על הצמיחה הכלכלית .

גם שוקי ההון משקפים את השינוי. תשואות אג״ח ממשלתיות בארה״ב נותרות בצורה עיקשת מעבר לרמה של 4%, בעוד שתשואת הדיבידנד הממוצעת בשוק המניות עומדת על כ-1.2% בלבד. במקביל, מכפילי הרווח נמצאים ברמות גבוהות היסטורית. המשמעות היא ששוק המניות כבר אינו האלטרנטיבה היחידה, והמשקיעים נדרשים להיות סלקטיביים יותר ולהתמקד בסקטורים ספציפיים ולא במדדים רחבים.

בתוך כך, חשוב להבין כי הסיכון אינו רק מאקרו אלא גם מיקרו. חברות גלובליות מובילות עדיין תלויות במידה רבה בייצור בסין. לדוגמה, כ-30% מייצור Apple וכ-40% מהתפוקה של Tesla מקורם בסין. במקרה של הסלמה סביב טייוואן, שמייצרת כ-90% מהשבבים המתקדמים בעולם, הפגיעה עלולה להיות רוחבית ולגרור ירידות חדות גם במניות אמריקאיות לכאורה. כלומר, חשיפה גיאוגרפית של חברה אינה משקפת בהכרח את החשיפה האמיתית שלה לסיכון .

על רקע כל אלו, הקצאת הנכסים לשנים הקרובות חייבת להשתנות בהתאם. סקטור הביטחון נהנה מצמיחה מבנית ברורה, עם תקציבים ממשלתיים הולכים וגדלים וצבר הזמנות ארוך טווח. זהב, שחצה את רף 2,500 דולר לאונקיה, מהווה גידור מרכזי מפני שחיקת הדולר, העמקת החוב וכלי לבניית עוצמה אסטרטגית של מדינות שרוצות תהנתק מהדולר האמריקאי. בנוסף, חשיפה לכלכלות כמו יפן והודו מספקת איזון גיאופוליטי וצמיחה מבוססת תשתיות. בעולם שבו הסיכון עולה והוודאות יורדת, תיק השקעות נכון אינו מתמקד רק בתשואה אלא גם ביכולת לשרוד תרחישים קיצוניים, ולכן חייב לשלב נכסים מגני סיכון לצד מנועי צמיחה.

תחזיות

ריבית בנק ישראל

נוכחי:
4.00%

מועד ההכרזה הקרוב:
30/03/26

צפי ריבית:
יציבות

מדד המחירים לצרכן

מדד מארס 2026:
0.5%

12 החודשים הבאים:
2.1%+

אלוקציה

מניות
חשיפה מומלצת: 80%

חו"ל
ישראל
40%
60%

עדיפות:

  1. ת"א 125
  2. S&P 500 מנוטרל
  3. DOW JONES

אג"ח ממשלת ישראל
מח"מ מומלץ:
שקלי: בינוני
צמוד: ארוך

שקלי
צמוד
50%
50%

ריביות רשמיות

ארה"ב: 3.50% – 3.75%
גוש האירו: 2.15%
בריטניה: 3.75%
יפן: 0.75%

כתב: ד"ר רון אייכל
יועץ כלכלי
לאיילון בית השקעות

גילוי נאות

איילון בית השקעות בע"מ, נעם ברורמן השקעות בע"מ, נעם ברורמן שירותי ניהול וייעוץ בע"מ, איילון פתרונות פיננסיים (2004) בע"מ ואיילון קרנות נאמנות בע"מ,(להלן: "קבוצת איילון"),לרבות בעלי שליטה ו/או בעלי עניין בה, מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או לבצע פעילות בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים ו/או בסחורות המוזכרים בסקירה זו (להלן: "הנכסים") עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או במסגרת אחרת. כן עשויה קבוצת איילון, לרבות בעלי שליטה ו/או עניין בה ו/או חברות שמי מאלה הינו בעל עניין בהן, בהתאם למגבלות הקבועות בדין, להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין.
אין בסקירה ו/או בנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, טקסט ו/או תמונות (להלן: "הסקירה") זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא ייכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינוים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא.
מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל האמור בסקירה זו עשוי להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת ואין לראות בסקירה כשלמה וכממצה, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לנכסים הכללים או הספציפיים המוזכרים בה, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה. כמובן שסקירה זו אינה מהווה הצעה של הנכסים ואינה מהווה הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ ו/או שיווק בדבר כדאיות ההשקעה בה ו/או כהצעה או כשידול או כהמלצה, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, ובכלל זה יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת, בשום אופן צורה ו/או דרך. עוד יצוין כי הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה.
יודגש: סקירה זו אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע ויש לצורך בטרם קבלת החלטת השקעה כלשהי להתייעץ, ככל שנדרש, עם גורם ייעוץ מוסמך לרבות יועץ מס מוסמך בדבר השלכות המס של פעילות בנכסים או לראות סקירה זו כשיקול אחד במכלול. קבוצת איילון אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. על רקע כל האמור, קבוצת איילון לא תהא אחראית לכל נזק ו/או הפסד שייגרמו, למאן דהו, בדרך כלשהי, במישרין ו/או בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על הסקירה ו/או שימוש בה בדרך כלשהי.
אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת בכתב מקבוצת איילון והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת איילון. כמו כן, נדגיש כי עליכם לבחון כל סקירה בפני עצמה ולראות האם היא נכנסת להגדרה של "עבודת אנליזה" כפי שהובאה לעיל, במידה והסקירה אכן מהווה עבודת אנליזה יש לוודא שהיא עומדת בדרישות ההוראה כאמור. לשימת לבכם, כיום הוראת האנליזה חלה גם לגבי ני"ע בחו"ל ולא רק לגבי ני"ע בארץ.

חייג עכשיו

באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז

באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז