סקירה מאקרו כלכלית
ישראל והעולם

5 באפריל 2026

נקודות מרכזיות

ישראל

  • ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח מזנקות ומדד המחירים לצרכן צפוי להתייקר במארס ב-0.5% וב-1.1% באפריל. הימשכות המלחמה עלולה ליצור גל נוסף של התייקרויות  
  • האפיק הממשלתי – מבצע שאגת הארי צפוי להביא לעלייה משמעותית בגיוסי ההון עקב עלותו הגבוהה. באפריל יגויס סך של 9 מיליארד ש"ח, על פני 3 שבועות של הנפקות. לאחר הפסדי הון נמשכים, השבוע נרשמה התייצבות. לפיכך, ניתן כבר להאריך מח"מ.
  • טווחים קצרים עד בינוניים – ציפיות האינפלציה לשנה ראשונה זינקו ל-3.06% ומושפעות מהצפי להתפתחות האינפלציה בחודשים הקרובים. כפי הנראה הגענו לרמות השיא. יש לעבור לאפיק השקלי.
  • טווחים ארוכים – משקל יתר. ציפיות האינפלציה ל-10 שנים התכווצו והתייצבו ברמת שפל  של 2%. ייתרון גדל לאפיק הצמוד, במקטע הארוך.

האפיק הקונצרני – ייתרון למח"מ בינוני-ארוך, על רקע צפי לצמיחה חזקה. ישנה עדיפות לאיגרות קונצרניות איכותיות (תזרים איתן – פחות סיכון מנפיק).

הכלכלה העולמית

  • הפד מתלבט מול זעזועי האנרגיה וה-OECD מספק אזהרה כי האינפלציה בארה״ב תהיה גבוהה
  • המלחמה מייקרת את עלות הדיור בארה"ב וריבית המשכנתאות חוזרת לעלות

השבוע במרכז

מחירו של גלון בנזין נוסק בארה"ב וחוצה את רף ה-4 דולר

הכלכלה המקומית

תקציב הממשלה ל-2026 שאושר יועד לשמירה על הקואליציה ואינו רלוונטי

האופן שבו אושר תקציב המדינה לשנת 2026 ממחיש כשל יסודי בהתנהלות הכלכלית של הממשלה. בחלוף שעות ספורות מאישורו בכנסת, פרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר עדכון דרמטי כלפי מטה לתחזיות הצמיחה, מהלך חריג שמעיד כי התקציב התבסס על הנחות שכבר לא היו תקפות בזמן ההצבעה. כאשר מסמך התקציב, שהוא הכלי המרכזי לניהול מדיניות כלכלית, מתגלה כלא רלוונטי כמעט מיד לאחר אישורו, עולה שאלה בסיסית לגבי איכות תהליך קבלת ההחלטות.

הנתונים עצמם מצביעים על תמונה מדאיגה. לפי התחזית החדשה של האוצר, ברבעון הראשון של 2026 צפויה התכווצות חריפה של כ-9.5% במונחים שנתיים, והתחזית השנתית עודכנה כלפי מטה לרמה של 3.3%-3.8% בלבד, לעומת תחזיות קודמות שהיו אופטימיות בהרבה. גם בנק ישראל מצטרף לקו זה ומעדכן תחזית דומה – הפחתה של 1.4% בתחזית הצמיחה ל-2026 לרמה של 3.8%. השינוי בתחזית מתרחש במקביל להעלאת תחזית האבטלה והדגשת הלחצים האינפלציוניים. כלומר, לא מדובר רק בטעות נקודתית של האוצר, אלא בקונצנזוס מקצועי רחב שהמצב הכלכלי מורכב בהרבה מההנחות שעל בסיסן נבנה התקציב.

שורש הבעיה נעוץ בהישענות על תרחישים ביטחוניים אופטימיים מדי שסופקו על ידי הדרג המדיני. ההנחה כי המערכה תהיה קצרה ומוגבלת התבררה כלא מציאותית, אך למרות זאת היא שימשה בסיס לתכנון פיסקלי רחב היקף. במילים אחרות, המדיניות הכלכלית לא נבנתה על ניתוח סיכונים שמרני, אלא על תקווה. התוצאה היא פער בין המציאות הכלכלית לבין התכנון התקציבי, פער שמייצר אי ודאות גבוהה ומערער את אמון השווקים.

השלכות הכשל אינן מסתכמות רק בתחזיות צמיחה. התקציב התבסס גם על תחזיות הכנסות אופטימיות ממסים ועל יעד גירעון שנקבע בהתאם לכך. אם הצמיחה נמוכה יותר, סביר להניח שגם ההכנסות יהיו נמוכות יותר, מה שיגדיל את הגירעון ואת יחס החוב לתוצר, שכבר צפוי לעבור את רף ה-70%. העובדה שהאוצר עצמו אינו מספק עדיין עדכון ברור להשפעות אלו מעצימה את תחושת חוסר הבהירות ומעידה על פער בין קבלת ההחלטות לבין ניהול הסיכונים בפועל.

 

בסופו של דבר, האירועים סביב תקציב 2026 מצביעים על בעיה עמוקה יותר של ממשל כלכלי. כאשר תחזיות משתנות במהירות כה רבה, וכאשר מוסדות מקצועיים נאלצים לתקן אותן מיד לאחר אישור מדיניות מרכזית, נפגעת האמינות של המערכת כולה. ממשלה אחראית נדרשת לבנות תקציב שמגלם טווח רחב של תרחישים, במיוחד בתקופה של אי ודאות ביטחונית חריפה. במקרה הנוכחי נראה כי השיקולים הפוליטיים גברו על הזהירות הכלכלית, והתוצאה היא תקציב שאינו משקף את המציאות אלא את התקווה.

סביבת האינפלציה נוסקת בהשפעת המלחמה

המדדים הקרובים, מארס עד ואפריל צפויים להיות גבוהים למדי. מדדים אלו מושפעים מידה רבה מגורמי עונתיות רב שנתיים, כמו כניסת פריטי קיץ, נסיעות לחול והבראה ונופש, אבל לא פחות גם מהמלחמה. לדוגמא, התייקרות ליטר בנזין ב-1 ש"ח בראשית אפריל היא משמעותית – תורמת לבדה 0.35% למדד הכללי.

מדד המחירים לצרכן בחודש מארס צפוי לעלות ב-0.5%. המדד יושפע בחודש הנדון, בין היתר מהגורמים הבאים: התייקרות של 0.7% במחירי המזון, ועלייה של 0.7% במחירי הירקות והפירות ; צפויה התייקרות של 0.6% במחירי קבוצת הדיור ; מחירי ההלבשה וההנעלה יתייקרו ב-3.5% מסיבות עונתיות ; ו-מחיר ליטר בנזין התייקר ב-14 אג', עלייה של 2%.

המדד בחודש אפריל צפוי להתייקר ב-1.1% (עם פוטנציאל להפתעה כלפי מעלה).

אי הוודאות לגבי שיעור המדד בחודש מאי היא גבוהה. אנו מעריכים כי הוא יוותר ללא שינוי. אך, תתכן תנודתיות בהתאם להתפתחות המלחמה.

ציפיות האינפלציה נסקו חדות בתקופה הקרובה ומגלמות עלייה באינפלציה ב-12 החודשים הקרובים. להערכתנו, עדיין מדובר באירוע זמני ולא פרמננטי.

הכלכלה העולמית

בין אינפלציה למיתון: הדילמה של הפד בתקופה של זעזועי אנרגיה

העלייה החדה במחירי האנרגיה, ובמיוחד מחירי הדלק שחצו את רף ה-4 דולר לגלון, מציבה את הבנק הפדרלי האמריקאי בפני מצב מורכב. באופן רגיל, עלייה כזו הייתה מובילה להעלאת ריבית כדי להילחם באינפלציה. אך בפועל, השווקים אינם מצפים לכך. להפך, ייתכן כי הפד יעדיף להמתין ואף לשקול הורדות ריבית בהמשך. הפער הזה בין מה שמקובל בתיאוריה לבין מה שקורה בפועל מעיד על קושי אמיתי של המדיניות להתמודד עם זעזועים שמגיעים מצד ההיצע, כמו מלחמות.

גם דבריו לאחרונה של יו״ר הפד, ג׳רום פאוול, מחזקים את הגישה הזו. פאוול רומז כי אין טעם להעלות ריבית בתגובה לעליית מחירי הנפט, משום שההשפעה של המדיניות המוניטרית מגיעה באיחור, ובינתיים הזעזוע עשוי לחלוף. זו גישה פרגמטית, אך היא גם בעייתית. כאשר הבנק המרכזי בוחר לא להגיב לעליית מחירים, הוא עלול לשדר לשוק שהוא מוכן לקבל אינפלציה זמנית, דבר שעלול לפגוע באמון במדיניות שלו. השווקים כבר מתאימים את עצמם למציאות הזו. לפי החוזים העתידיים הסיכוי להעלאת ריבית כמעט ואינו קיים, והציפיות נוטות יותר לכיוון של הורדות ריבית בעתיד. המשמעות היא שהחשש המרכזי של המשקיעים אינו אינפלציה, אלא האטה כלכלית. כלומר, העלייה במחירי האנרגיה נתפסת בעיקר כגורם שפוגע בצמיחה, ולא כבעיה אינפלציונית שצריך לטפל בה מיד.

אחת הסכנות המרכזיות במצב כזה היא ירידה בביקוש. כאשר מחירי האנרגיה עולים, משקי הבית מוציאים יותר על דלק ופחות על מוצרים אחרים, ועסקים מצמצמים השקעות. התוצאה יכולה להיות ירידה בצריכה, בפעילות הכלכלית ואף בתעסוקה. במצב כזה, העלאת ריבית עלולה להחמיר את המצב, אך גם חוסר פעולה אינו פתרון פשוט. זהו מצב קלאסי של סטגפלציה, שבו יש גם אינפלציה וגם האטה.

המתיחות באה לידי בטוי גם בשוק הדיור בארה״ב. ריבית המשכנתאות ל-30 שנה עלתה ל-6.11%, העלייה השבועית החדה ביותר מזה חודשים, לאחר שרק לאחרונה ירדה מתחת ל-6% ועוררה אופטימיות בקרב רוכשים. הגורם המרכזי הוא העלייה בתשואות לפדיון באג״ח הממשלתיות, שמושפעת מזינוק במחירי האנרגיה ומהחשש מאינפלציה.  המשמעות היא פגיעה מחודשת בנגישות לדיור, במיוחד עבור רוכשים ראשונים. לאחר תקופה קצרה של התאוששות מסוימת במכירות, העלייה בריביות עלולה לעצור את המגמה.

המשך הלחימה והישארות מחירי הנפט ברמה גבוהה עלולים להוביל לעלייה נוספת בריביות ולפגיעה נוספת בשוק. לכן, עונת האביב, שהיא קריטית לשוק הדיור, עומדת כעת בפני אי ודאות גבוהה.

בסופו של דבר, הפד פועל בזהירות, אך נראה שהוא גם מהסס. במקום להוביל את השוק, הוא מנסה לאזן בין מסרים שונים מבלי להתחייב לפעולה ברורה. הסיכון הוא שהתגובה תגיע מאוחר מדי, ואז יהיה צורך בצעדים חדים יותר. כך, מדיניות שנועדה לייצב את הכלכלה עלולה דווקא להוביל לחוסר יציבות בהמשך. כל עוד שההתייקרות האחרונה נתפסק כמשהו זמני, ההשפעה שלה תהיה פחות על האינפלציה ויותר לשלילה על הפעילות המאקרו כלכלית. עלייה לתקופה ארוכה תחייב את ה-Fed להעלות את הריבית, כתגובה לאינפלציה של צד ההיצע.

ב-OECD לא ממתינים ולדעתם האינפלציה בארה״ב בדרך לעלייה חדה

ארגון ה-OECD עידכן כלפי מעלה באופן חד את תחזית האינפלציה בארה״ב ל-2026 לרמה של 4.2%, לעומת 2.8% בלבד בתחזית הקודמת. מדובר גם בפער משמעותי לעומת תחזיות הפד עצמו, שמעריך אינפלציה נמוכה יותר. הפער הזה מעלה סימני שאלה לגבי מידת השליטה של הבנק המרכזי בהתפתחויות הכלכליות הנוכחיות. הגורמים המרכזיים לעדכון הם המלחמה במזרח התיכון וההשפעה המתמשכת של מכסים, שממשיכים להפעיל לחץ על מחירים. לפי ה-OECD, אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן, הדבר יוביל לעלייה נוספת ביוקר המחיה ולפגיעה בצמיחה.

עם זאת, התחזית לטווח ארוך אופטימית יותר ודווקא מתונה. הארגון מעריך כי האינפלציה תרד בחדות כבר ב-2027 לרמה של 1.6%, מתחת ליעד הפד. כלומר, מדובר בזעזוע זמני יחסית, אך כזה שעלול להיות משמעותי בטווח הקצר.

 

בסיכומו של דבר, המסר של ה-OECD ברור: הסיכון האינפלציוני חזר למרכז הבמה, אך התגובה הנדרשת מורכבת. הבנקים המרכזיים נדרשים להישאר דרוכים, שכן כל טעות במדיניות עלולה להחמיר את הפגיעה בכלכלה.

תחזיות

ריבית בנק ישראל

נוכחי:
4.00%

מועד ההכרזה הקרוב:
25/05/26

צפי ריבית:
יציבות

מדד המחירים לצרכן

מדד מארס 2026:
0.5%

12 החודשים הבאים:
2.5%+

אלוקציה

מניות
חשיפה מומלצת: 80%

חו"ל
ישראל
40%
60%

עדיפות:

  1. ת"א 125
  2. S&P 500 מנוטרל
  3. DOW JONES

אג"ח ממשלת ישראל
מח"מ מומלץ:
שקלי: בינוני
צמוד: ארוך

שקלי
צמוד
60%
40%

ריביות רשמיות

ארה"ב: 3.50%-3.75%
גוש האירו: 2.15%
בריטניה: 3.75%
יפן: 0.75%

כתב: ד"ר רון אייכל
יועץ כלכלי לאיילון בית השקעות

גילוי נאות

איילון בית השקעות בע"מ, נעם ברורמן השקעות בע"מ, נעם ברורמן שירותי ניהול וייעוץ בע"מ, איילון פתרונות פיננסיים (2004) בע"מ ואיילון קרנות נאמנות בע"מ,(להלן: "קבוצת איילון"),לרבות בעלי שליטה ו/או בעלי עניין בה, מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או לבצע פעילות בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים ו/או בסחורות המוזכרים בסקירה זו (להלן: "הנכסים") עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או במסגרת אחרת. כן עשויה קבוצת איילון, לרבות בעלי שליטה ו/או עניין בה ו/או חברות שמי מאלה הינו בעל עניין בהן, בהתאם למגבלות הקבועות בדין, להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין.
אין בסקירה ו/או בנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, טקסט ו/או תמונות (להלן: "הסקירה") זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא ייכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינוים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא.
מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל האמור בסקירה זו עשוי להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת ואין לראות בסקירה כשלמה וכממצה, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לנכסים הכללים או הספציפיים המוזכרים בה, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה. כמובן שסקירה זו אינה מהווה הצעה של הנכסים ואינה מהווה הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ ו/או שיווק בדבר כדאיות ההשקעה בה ו/או כהצעה או כשידול או כהמלצה, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, ובכלל זה יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת, בשום אופן צורה ו/או דרך. עוד יצוין כי הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה.
יודגש: סקירה זו אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע ויש לצורך בטרם קבלת החלטת השקעה כלשהי להתייעץ, ככל שנדרש, עם גורם ייעוץ מוסמך לרבות יועץ מס מוסמך בדבר השלכות המס של פעילות בנכסים או לראות סקירה זו כשיקול אחד במכלול. קבוצת איילון אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. על רקע כל האמור, קבוצת איילון לא תהא אחראית לכל נזק ו/או הפסד שייגרמו, למאן דהו, בדרך כלשהי, במישרין ו/או בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על הסקירה ו/או שימוש בה בדרך כלשהי.
אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת בכתב מקבוצת איילון והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת איילון. כמו כן, נדגיש כי עליכם לבחון כל סקירה בפני עצמה ולראות האם היא נכנסת להגדרה של "עבודת אנליזה" כפי שהובאה לעיל, במידה והסקירה אכן מהווה עבודת אנליזה יש לוודא שהיא עומדת בדרישות ההוראה כאמור. לשימת לבכם, כיום הוראת האנליזה חלה גם לגבי ני"ע בחו"ל ולא רק לגבי ני"ע בארץ.

חייג עכשיו

באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז

באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז