סקירה מאקרו כלכלית
ישראל והעולם

1 בפברואר 2026

נקודות מרכזיות

ישראל

  • הייסוף הנמשך בשער השקל כנגד הדולר (חזר לרמה של שנת 1995) יגרור את בנק ישראל להפחית שוב את הריבית בסוף פברואר, במיוחד אם המתיחות הביטחונית תסתיים.
  • על רקע הצריכה הביטחונית יחס החוב-לתוצר במשק התרחב ב-2025. אבל לא באופן דרמטי והוא צפוי לשוב ולהתכווץ ב-2026
  • האפיק הממשלתי – נמשכת העדיפות למח"מ ממשלתי ארוך. הממשלה הגדילה קלות את ההנפקות בפברואר. החוב הלאומי התרחב ב-2025, אך רמת הסיכון הפיסקלית פוחתת.
    • טווחים קצרים עד בינוניים – ציפיות האינפלציה לשנה ראשונה ושנייה נמוכות מ-2% ומושפעות מהצפי להתפתחות האינפלציה בחודשים הקרובים. עדיפות קלה לאפיק הצמוד.
    • טווחים ארוכים – משקל יתר.  

האפיק הקונצרני – מרווחי האשראי צרים מאוד. ייתרון למח"מ ארוך, על רקע צפי לצמיחה חזקה. ישנה עדיפות לאיגרות קונצרניות איכותיות (תזרים איתן – פחות סיכון מנפיק).

הכלכלה העולמית

  • באופן מפתיע למדי הגירעון המסחרי בארה"ב התרחב
  • הסדר העולמי משתנה. הודו והאיחוד האירופי חותמים על הסכם סחר חדש

השבוע במרכז

שער החליפין שקל\דולר חוזר לרמה בה היה ב-1995

הכלכלה המקומית

הייסוף בשער השקל תומך בהפחתת הריבית גם בפברואר

הייסוף המתמשך של השקל מול הדולר, כאשר שער החליפין נסחר לאחרונה סביב 3.09 ש"ח לדולר, לעומת 3.19 שקלים לדולר ב-31/12/25 או 3.6 שקלים לדולר לפני שנה מהווה גורם מוניטרי משמעותי שמקל על סביבת האינפלציה המקומית. למעשה, שער החליפן שב לרמה בה היה ב-1995. התחזקות המטבע מפחיתה את מחירי היבוא, במיוחד בסעיפי הסחירים, ותורמת לבלימת לחצי מחירים במשק. בהתאם לכך, גם בניתוחי בנק ישראל האחרונים הודגש כי התחזקות השקל הייתה אחד הגורמים המרכזיים להתמתנות האינפלציה ולירידה בקצב עליית מחירי המוצרים הסחירים ל-1.2% ב-12 החודשים האחרונים.

בהודעת הריבית מ-5/1/26 ציינה הוועדה המוניטרית (ההפחתה התקבלה נתמכה על ידי כל חברי הועדה) כי פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרמות ששררו ערב המלחמה, וכי השווקים הפיננסיים והמט"ח מתפקדים בצורה יציבה. לצד זאת, סביבת האינפלציה נמצאת בתוך היעד והציפיות לשנה קדימה אף נמוכות ממרכז היעד. במצב זה, ייסוף נוסף של השקל צפוי להרחיב את מרחב התמרון של הבנק, במיוחד אם תימשך הרגיעה הביטחונית ותימנע חזרה של לחצים גיאופוליטיים שעלולים לפגוע במטבע או להעלות את פרמיית הסיכון.

על רקע זה, ובהינתן שהפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב והאינפלציה החזויה לשנת 2026 עומדת על 1.7% בלבד לפי תחזית חטיבת המחקר, סביר כי בנק ישראל יידרש לשקול ברצינות הפחתת ריבית נוספת בהחלטת סוף פברואר. שילוב של שקל חזק, אינפלציה מתמתנת וציפיות אינפלציוניות נמוכות, יחד עם תרחיש של סיום המתיחות הביטחונית, מחזק את ההערכה כי תנאי הסביבה המקרו-כלכלית תומכים בהמשך תהליך הדרגתי של הקלה מוניטרית.

שמירה על הריבית ללא שינוי בסוף פברואר, עלולה לייסוף עוד את השקל, דבר שבנק ישראל מנסה למנוע. לפיכך, להערכתנו הריבית תופחת בסוף פברואר, במיוחד אם הסיכון הגיאו-פוליטי יחלוף.

החוב הציבורי בישראל עלה ב-2025, אבל לא באופן דרמטי

בשנה שהסתיימה נרשם גירעון ממשלתי של 4.7% מהתוצר, שהם כ-98.6 מיליארד שקל. זאת, מפאת הוצאות ממשלתיות כוללות של כ-651 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-91 מיליארד שקל הופנו להוצאות ביטחוניות ואזרחיות הקשורות למלחמת חרבות ברזל ולמאמצי השיקום של המשק והחברה. באוצר ציינו כי התפתחות החוב הושפעה גם מתנאים מאקרו-כלכליים, ובהם סביבת האינפלציה, הריבית, שער החליפין וקצב הצמיחה.

לפי אומדן ראשוני של יחס החוב הציבורי לתוצר לשנת 2025 של החשב הכללי, יחס החוב–תוצר עלה ב-0.9 נקודת אחוז והגיע ל-68.6%, לעומת 67.7% בשנת 2024. במקביל, יחס החוב הממשלתי לתוצר עלה ב-1 נקודת אחוז והסתכם ב-67.3% (האומדן הסופי צפוי להתפרסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי).

במהלך 2025 גייסה המדינה חוב ברוטו בהיקף של כ-207 מיליארד שקל, כאשר עיקר הגיוס בוצע בשוק המקומי הסחיר. שוק זה המשיך להפגין ביקושים גבוהים, עם יחס כיסוי ממוצע של 4.5, גבוה מזה שנרשם בשנה הקודמת. מאז פרוץ המלחמה ועד להפסקת האש באוקטובר גויס חוב ממשלתי מצטבר של כ-524 מיליארד שקל, מתוכם כ-411 מיליארד שקל בשוק המקומי הסחיר, כ-7 מיליארד שקל באפיק הלא-סחיר וכ-106 מיליארד שקל בשווקים החיצוניים.

כידוע, העלייה ביחס החוב–תוצר נובעת בעיקר מהוצאות ביטחוניות חריגות ומהצורך לתמוך בפעילות הכלכלית בתקופה מורכבת. עם זאת, הביקוש לחוב הישראלי נותר איתן והעלייה ביחס החוב בישראל מתונה ביחס למדינות ייחוס רבות. כעת, עם סימנים להתייצבות הסביבה הכלכלית והביטחונית, חשוב שתירשם ירידה הדרגתית של יחס החוב–תוצר וזו תאפשר העלאת רמת הדירוג החוב של ישראל.

האוצר יגייס 12 מיליארד ש"ח בחודש פברואר- עלייה לעומת חודשים קודמים

בחודש פברואר צפוי האוצר לגייס סך של 12 מיליארד ש"ח, על פני 4 שבועות של גיוס, כלומר סך של 3 מיליארד ש"ח לשבוע. במונחים שבועיים זו תהיה ההנפקה הגבוהה ביותר מאז מארס 2025.

לפי ההצמדות, יגויסו 8.15 מיליארד ש"ח באפיק השקלי בריבית קבועה ו-1.45 בריבית משתנה. באפיק הצמוד יגייס האוצר 2.4 מיליארד ש"ח, כ-20% מסך ההנפקה.

הכלכלה העולמית

באופן מפתיע, הגירעון המסחרי האמריקאי נוסק

הגירעון המסחרי של ארה״ב מול שותפות הסחר שלה כמעט והוכפל בחודש נובמבר, על רקע התרחבות חדה של הגירעון מול האיחוד האירופי והתחלת השפעתם של המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על הפעילות הכלכלית.

לאחר חודש שבו הגירעון המסחרי הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת 2009, הוא זינק ל-56.8 מיליארד דולר בנובמבר, עלייה של 94.6% לעומת אוקטובר. כשליש מההתרחבות נבע מהיחסים עם האיחוד האירופי, שם גדל הגירעון בסחורות בכ-8.2 מיליארד דולר. מנגד, הגירעון בסחר בסחורות מול סין הצטמצם בכמיליארד דולר והסתכם ב-13.9 מיליארד דולר.

עדיין, במבט שנתי, הגירעון המצטבר עד חודש נובמבר עמד על 839.5 מיליארד דולר, גבוה בכ-4% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2024.

התרחבות הגירעון עומדת בניגוד למאמצי הממשל להשתמש במכסים ככלי לצמצום חוסר האיזון המסחרי. נזכיר כי בעת הכרזת מדיניות המכסים ההדדיים באפריל 2025, השתמש הבית הלבן בהיקף הגירעון מול מדינות שונות כבסיס לקביעת שיעורי המכס. עם זאת, במהלך השנה ריכך טראמפ את עמדתו, ובאוגוסט הושג הסכם מסגרת בין ארה״ב לאיחוד האירופי שקבע שיעור מכס של 15% על מרבית הסחורות האירופיות ונועד לייצב את יחסי הסחר בין הצדדים.

הסכם הסחר הודו-איחוד אירופי נתפס בארה"ב כמתריס

בזווית אחרת של מחלמת הסחר, שר הנפט והגז של הודו דיווח השבוע כי הסכם הסחר המיוחל בין הודו לארה״ב נמצא בשלב ״מתקדם מאוד״. גם אם לוחות הזמנים לא ממש ברורים, ההצהרה ניתנה במעמד הסכם הסחר הרחב בין הודו לאיחוד האירופי – מתריס משהו…

כאמור, הודו והאיחוד האירופי הכריזו על הסכם סחר היסטורי שיכלול הפחתה הדרגתית של מכסים על מרבית היבוא ההדדי. המהלך ממחיש את האסטרטגיה של הודו להעמיק את השתלבותה בסחר העולמי ולגוון את שותפויות הסחר שלה. עם זאת, ההסכם עם האיחוד האירופי עשוי לעורר אי נוחות בוושינגטון, במיוחד על רקע העובדה שארה״ב ממשיכה להטיל מכסים כבדים על יבוא מהודו ומהאיחוד האירופי. בעוד שהאיחוד האירופי מתמודד עם מכס של 15% על יצוא לארה״ב, הודו כפופה למכס גבוה במיוחד של 50%, בין היתר בשל המשך רכישת נפט מרוסיה.

התגובה לא איחרה להגיע ובכירים בממשל האמריקאי הביעו ביקורת על ההסכם בין הודו לאיחוד האירופי. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, טען כי ארה״ב נקטה צעדים קשים יותר כלפי הודו בהשוואה לאירופה, וכי חתימת האיחוד האירופי על הסכם סחר עם הודו מערערת את הלחץ האמריקאי. נכון לעכשיו, הנשיא דונלד טראמפ טרם הגיב פומבית להסכם, אך קיים סיכון שהמתיחות המסחרית תתעצם בטווח הקצר.

בשורה תחתונה, הודו ממצבת את עצמה כגורם מרכזי במערכת הסחר הגלובלית באמצעות העמקת קשרים עם האיחוד האירופי והתקדמות לעבר הסכם עם ארה״ב, אך עושה זאת במחיר של חיכוך גובר עם וושינגטון. בטווח הבינוני, פתיחות הסחר של הודו והאיחוד האירופי עשויה לתרום לצמיחה ולהשקעות בכלכלות אלו, אך ההצלחה תהיה תלויה, לא פחות, ביכולת לאזן בין האינטרסים הכלכליים לגיאו-פוליטיים.

ה-AI תומך ולא כמושיע: הצריכה הפרטית היא עוגן הצמיחה בארה"ב

הנרטיב הרווח שלפיו הבינה המלאכותית מהווה את המנוע המרכזי שמונע האטה בכלכלה האמריקאית מתגלה כמוגזם, על פי ניתוחים עדכניים. אין ספק כי גל ההשקעות ב-AI השפיע עמוקות על שוקי ההון, על הערכות שווי, על גיוסי חוב בהיקפים חריגים למימון מרכזי נתונים, ואף תרם לצמיחת התוצר, בעיקר במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, בחינה כמותית מעמיקה מצביעה על כך שהצריכה הפרטית, ולא ההשקעות ב-AI, נותרה הגורם הדומיננטי בצמיחת התמ"ג, בהתאם לדפוסי צמיחה מוכרים בכלכלה האמריקאית.

 

מחקר עדכני של חברת MRB Partners הראה כי (ללא התאמות) רכיבי השקעה הקשורים ל-AI תרמו כ-0.9 נקודת אחוז לצמיחה הריאלית בין הרבעון הראשון לשלישי של 2025, כ-40% מהצמיחה הכוללת בתקופה זו. אולם לאחר התאמה ליבוא ציוד עתיר טכנולוגיה, כגון מחשבים, שבבים וציוד תקשורת, התרומה נטו של ה-AI מצטמצמת למחצית האחוז בלבד, כלומר כ-20%-25% מהצמיחה. מאחר שהתמ"ג מודד ייצור מקומי, חלק ניכר מההשקעות ב-AI מתאזן דרך גידול מקביל ביבוא, מה שמקהה את תרומתו הישירה לצמיחה. יתרה מכך, עיקר התרומה של ה-AI לא נבעה מהקמת מרכזי נתונים, אלא מהשקעות בתוכנה ובציוד מחשוב.

 

הממצאים הללו מערערים את הטענה כי ללא בום ה-AI הכלכלה האמריקאית הייתה מידרדרת לצמיחה חלשה. גם בתרחיש של היעדר השקעות AI, הצמיחה הריאלית ב-2025 הייתה נותרת סבירה, מעל 1.5%, בזכות חוזק הצריכה הפרטית. ממצאים דומים הוצגו גם על ידי Bespoke Investment Group, שהראו כי במחצית השנייה של השנה רכיבי AI תרמו כ-15% בלבד לצמיחה הרבעונית ופחות מ-5% לרמת התוצר הכוללת. בכך מתחזקת ההערכה כי חלק מהתפיסה בציבור הרחב נבע מעיוותים נקודתיים ולא היה מבוסס נתונים.

במבט קדימה, אין ספק כי ה-AI הוא חשוב מאוד, אך הצריכה הפרטית צפויה להמשיך ולתמוך בצמיחה הכוללת גם ב-2026, למרות האטה בקצב גידול ההכנסות וריכוז הולך וגובר של העושר. תמיכה פיסקלית, הפחתות ריבית צפויות מצד הפד וייצוב בשוק העבודה עשויים לאזן סיכונים אלו. השקעות נוספות ב-AI צפויות להוסיף לצמיחה, אך לא להוות גורם יחיד או מכריע. לפיכך, התמונה המאקרו-כלכלית של ארה״ב נותרת מבוססת בראש ובראשונה על חוזק הביקוש המקומי, כאשר ה-AI מהווה רכיב משלים חשוב אך לא תחליף ליסודות הכלכליים המסורתיים.

תחזיות

ריבית בנק ישראל

נוכחי:
4.00%

מועד ההכרזה הקרוב:
23/02/26

צפי ריבית:
הפחתה של 0.25%

מדד המחירים לצרכן

מדד ינואר 2026:
0.1%-

12 החודשים הבאים:
1.9%+

אלוקציה

מניות
חשיפה מומלצת: 90%

חו"ל
ישראל
40%
60%

עדיפות:

  1. ת"א 125
  2. S&P 500 מנוטרל
  3. DOW JONES

אג"ח ממשלת ישראל
מח"מ מומלץ:
שקלי: בינוני
צמוד: ארוך

שקלי
צמוד
40%
60%

ריביות רשמיות

ארה"ב: 3.50%-3.75%
גוש האירו: 2.15%
בריטניה: 3.75%
יפן: 0.75%

כתב: ד"ר רון אייכל
יועץ כלכלי לאיילון בית השקעות

גילוי נאות

איילון בית השקעות בע"מ, נעם ברורמן השקעות בע"מ, נעם ברורמן שירותי ניהול וייעוץ בע"מ, איילון פתרונות פיננסיים (2004) בע"מ ואיילון קרנות נאמנות בע"מ,(להלן: "קבוצת איילון"),לרבות בעלי שליטה ו/או בעלי עניין בה, מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או לבצע פעילות בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים ו/או בסחורות המוזכרים בסקירה זו (להלן: "הנכסים") עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או במסגרת אחרת. כן עשויה קבוצת איילון, לרבות בעלי שליטה ו/או עניין בה ו/או חברות שמי מאלה הינו בעל עניין בהן, בהתאם למגבלות הקבועות בדין, להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין.
אין בסקירה ו/או בנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, טקסט ו/או תמונות (להלן: "הסקירה") זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא ייכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינוים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא.
מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל האמור בסקירה זו עשוי להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת ואין לראות בסקירה כשלמה וכממצה, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לנכסים הכללים או הספציפיים המוזכרים בה, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה. כמובן שסקירה זו אינה מהווה הצעה של הנכסים ואינה מהווה הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ ו/או שיווק בדבר כדאיות ההשקעה בה ו/או כהצעה או כשידול או כהמלצה, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, ובכלל זה יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת, בשום אופן צורה ו/או דרך. עוד יצוין כי הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה.
יודגש: סקירה זו אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע ויש לצורך בטרם קבלת החלטת השקעה כלשהי להתייעץ, ככל שנדרש, עם גורם ייעוץ מוסמך לרבות יועץ מס מוסמך בדבר השלכות המס של פעילות בנכסים או לראות סקירה זו כשיקול אחד במכלול. קבוצת איילון אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. על רקע כל האמור, קבוצת איילון לא תהא אחראית לכל נזק ו/או הפסד שייגרמו, למאן דהו, בדרך כלשהי, במישרין ו/או בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על הסקירה ו/או שימוש בה בדרך כלשהי.
אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת בכתב מקבוצת איילון והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת איילון. כמו כן, נדגיש כי עליכם לבחון כל סקירה בפני עצמה ולראות האם היא נכנסת להגדרה של "עבודת אנליזה" כפי שהובאה לעיל, במידה והסקירה אכן מהווה עבודת אנליזה יש לוודא שהיא עומדת בדרישות ההוראה כאמור. לשימת לבכם, כיום הוראת האנליזה חלה גם לגבי ני"ע בחו"ל ולא רק לגבי ני"ע בארץ.

חייג עכשיו

באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז

באתר זה נעשה שימוש בקבצי קוקיז ובכלים אנליטיים כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולייעל את פעילות האתר. למידע נוסף על קבצי הקוקיז והכלים האנליטיים שבהם נעשה שימוש ניתן לקרוא במדיניות הקוקיז